בקצרה: ב-13 ביולי 2026 גוגל השיקה חובת גילוי חדשה על שימוש בבינה מלאכותית ביצירת מודעות. מפרסם שמייצר או עורך קריאייטיב תמונה או וידאו בעזרת AI צריך לסמן זאת, ומשתמשי הקצה רואים את המידע בפאנל שקיפות בשם "How this ad was made". מודעות שנוצרו בכלי ה-AI של גוגל מתויגות אוטומטית, אבל שימוש בכלי AI צד-שלישי הוא באחריות המפרסם להצהיר עליו. תוויות גלויות על גבי המודעה מוצגות בשלוש רשויות שחוקקו חובה כזו: האיחוד האירופי, הודו ומדינת ניו יורק. ישראל אינה ברשימה, אבל כל מפרסם ישראלי שמטרגט את השווקים האלה כן חייב. ההשקה מדורגת לאורך יולי ב-Google Ads, Display & Video 360, Campaign Manager 360, Merchant Center ו-Ads Editor.
מה בדיוק השתנה ב-13 ביולי 2026
עד עכשיו, השאלה "האם המודעה הזו נוצרה בבינה מלאכותית" לא הייתה חלק מהתשתית הפרסומית. היא הייתה עניין פנימי של המפרסם. מ-13 ביולי 2026 היא הפכה לשדה מידע רשמי שגוגל אוספת, מתעדת ומציגה לצרכן.
גוגל עדכנה את מדיניות הפרסום שלה בדף רשמי בשם Updates to AI labeling requirements (July 2026). השינוי מורכב משני חלקים נפרדים שחשוב לא לבלבל ביניהם:
- היתר לתייג. גוגל מאפשרת כעת להטמיע תווית טקסט או תווית ויזואלית בתוך הקריאייטיב עצמו, בתמונות ובווידאו. עד היום מדיניות גוגל אסרה על שכבות טקסט וסימני מים בחלק מהפורמטים, וההיתר החדש קובע במפורש שתוויות AI כאלה לא ייחשבו הפרה של אותם איסורים.
- הצהרה על שימוש ב-AI. נוסף שדה הגדרה ייעודי שבו המפרסם מסמן שהקריאייטיב נוצר או נערך בעזרת בינה מלאכותית גנרטיבית. ההצהרה הזו היא שמזינה את פאנל השקיפות שהמשתמש רואה.
הפאנל שהמשתמש רואה: "How this ad was made"
כשגולש לוחץ על תפריט שלוש הנקודות או על אייקון המידע שליד מודעה, נפתח פאנל במסגרת My Ad Center. הפאנל מציין, בין השאר, האם הקריאייטיב נבנה או נערך באמצעות AI גנרטיבי. זה חשוב להבנה: המידע הזה גלוי לצרכן בכל מקום שבו המודעה רצה, כולל חיפוש, YouTube, Discover ואתרי צד-שלישי שמציגים מודעות גוגל, ולא רק ברשויות שבהן יש חובה חוקית.
ההבחנה בין הפאנל לבין התווית הגלויה היא הנקודה שהכי הרבה מפרסמים מפספסים, ולכן כדאי לראות אותה בטבלה.
| המנגנון | איפה מופיע | מי רואה | היכן רלוונטי |
|---|---|---|---|
| פאנל "How this ad was made" | ב-My Ad Center, בלחיצה על שלוש נקודות או אייקון מידע | רק מי שבוחר לפתוח אותו | בכל מקום שבו רצה המודעה |
| תווית AI גלויה על הקריאייטיב | בתוך התמונה או הווידאו עצמם | כל מי שנחשף למודעה | בעיקר ברשויות עם חובה חוקית: האיחוד האירופי, הודו וניו יורק |
| הצהרת תוכן סינתטי בבחירות | תיבת סימון בהגדרות הקמפיין | מנגנון נפרד למפרסמי בחירות | מסלול רגולטורי נפרד ומחמיר יותר |
מי מתייג: גוגל או אתם
זו השאלה המעשית שקובעת כמה עבודה נופלת עליכם, והתשובה תלויה בכלי שבו נוצר הקריאייטיב.
| איך נוצר הקריאייטיב | מי אחראי לתיוג | מה עליכם לעשות |
|---|---|---|
| בכלי ה-AI של גוגל (למשל יצירת נכסים בתוך Google Ads) | גוגל, אוטומטית | לא נדרשת פעולה. גוגל עשויה להחיל תווית על נכסים שנוצרו בכלים שלה |
| בכלי AI חיצוני (Midjourney, Firefly, Runway, ChatGPT וכל השאר) | אתם | לסמן ידנית בהגדרת ה-AI label שהקריאייטיב נוצר או נערך ב-AI |
| צילום או עיצוב אנושי ללא AI | לא רלוונטי | לא לסמן. סימון עודף מטעה ואינו נדרש |
| צילום אמיתי שנערך ב-AI (הסרת אובייקט, הרחבת רקע, שינוי פנים) | אתם | לסמן. המדיניות מתייחסת לתוכן שנוצר או נערך ב-AI |
שימו לב לשורה האחרונה. היא המלכודת הגדולה. מפרסמים רבים מניחים שהחובה חלה רק על תמונה שנוצרה מאפס בפרומפט. בפועל, גם עריכה של צילום אמיתי בכלי AI, מסוג שכיח מאוד בקריאייטיב מסחרי, נכנסת להגדרה.
איפה מגדירים את זה בפועל
ההשקה מדורגת לאורך יולי 2026 וחוצה חמישה מוצרים: Google Ads, Display & Video 360, Campaign Manager 360, Merchant Center ו-Ads Editor. אם ההגדרה עדיין לא מופיעה בחשבון שלכם, סביר שהיא פשוט טרם הגיעה אליו, וכדאי לחזור ולבדוק. עבור חנויות מסחר, נוכחות ההגדרה ב-Merchant Center משמעותית במיוחד: תמונות מוצר משופרות AI הן פרקטיקה נפוצה בפידים, וכעת הן בתחום ההצהרה. מי שמנהל פיד מוצרים כדאי שיקרא גם את המדריך שלנו על פרסום לחנויות שופיפיי.
הצד השני של אותו מטבע: תנאי השימוש של 1 ביולי 2026
חובת התיוג לא נחתה בחלל ריק. שנים-עשר ימים קודם לכן, ב-1 ביולי 2026, נכנסה לתוקף גרסה מעודכנת של תנאי השימוש של גוגל אדס. היא חלה על החשבונות ללא מסך אישור וללא צורך בהסכמה אקטיבית, ולכן רוב המפרסמים כלל לא שמו לב אליה.
השינוי המהותי נוגע להיקף ההרשאה שגוגל מקבלת לפעול בשמכם באמצעות אוטומציה ו-AI. בנוסח המעודכן, המפרסם מרשה לגוגל להשתמש בתכונות אוטומטיות כדי לעצב, לבחור או לייצר יעדים, מודעות ויעדי הפניה. אותה אוטומציה שהוצגה בעבר כמערכת תכונות אופציונלית מאושרת כעת כברירת מחדל.
וכאן נסגר המעגל עם חובת התיוג: באותה נשימה שבה גוגל מקבלת הרשאה רחבה לייצר נכסים עבורכם, מוטלת עליכם חובה מתמשכת לבדוק כל נכס שנוצר אוטומטית מבחינת דיוק, עמידה במדיניות ובעלות על התוכן. במילים פשוטות: ה-AI של גוגל כותב ומייצר, והאחריות המשפטית על מה שנאמר שם היא שלכם. מי שמריץ קמפיינים אוטומטיים כמו Performance Max או AI Max צריך להפנים את המשוואה הזו, כי שם נפח הנכסים שנוצרים אוטומטית הוא הגדול ביותר.
מה זה אומר למפרסם הישראלי
ישראל אינה ברשימת הרשויות שחוקקו חובת גילוי, ולכן קל להסיק שהעדכון אינו רלוונטי. זו מסקנה שגויה, משלוש סיבות.
1. טרגוט לחו"ל מפעיל את החובה
החובה נקבעת לפי היכן המודעה מוצגת, לא לפי היכן המפרסם יושב. עסק ישראלי שמפרסם לאיחוד האירופי, להודו או למדינת ניו יורק כפוף לה במלואה. זה נוגע ישירות לכל תעשיית האיקומרס הישראלית המייצאת, לחברות SaaS ולכל מי שמריץ קמפיינים בארצות הברית. ניו יורק היא לא שוק שולי בקמפיין אמריקאי.
2. פאנל השקיפות גלוי בכל מקום
גם בקמפיין שרץ אך ורק בישראל, פאנל "How this ad was made" זמין לגולש. כלומר גם ללא חובה חוקית מקומית, המידע על שימוש ב-AI חשוף לצרכן הישראלי. עבור מותגים שהאותנטיות היא נכס מרכזי אצלם, זה שיקול מיתוגי ולא רק שיקול ציות.
3. הרגולציה נוטה להתפשט
שלוש רשויות ב-2026 הן נקודת פתיחה, לא נקודת סיום. חוק ה-AI האירופי הוא הבסיס שממנו מדינות נוספות מעתיקות. עסק שבונה עכשיו תהליך עבודה מסודר לתיעוד שימוש ב-AI לא יצטרך לרוץ אחורה כשהחובה תתרחב.
צ'קליסט יישום: שבע פעולות
- מפו את הקריאייטיב הפעיל. עברו על הנכסים שרצים כרגע וסמנו לכל אחד אם נוצר או נערך בכלי AI כלשהו, כולל עריכות קלות של צילומים אמיתיים.
- בדקו אם הגדרת ה-AI label כבר בחשבון. ההשקה מדורגת. אם אינה מופיעה, קבעו תזכורת לבדיקה חוזרת.
- הפרידו בין נכסי גוגל לנכסי צד-שלישי. רק הראשונים מתויגים אוטומטית. השאר על אחריותכם.
- עדכנו את תהליך אישור הקריאייטיב. הוסיפו שדה חובה "האם נעשה שימוש ב-AI, ובאיזה כלי" לפני עלייה לאוויר, לא אחריה.
- תדרכו ספקים חיצוניים. מעצבים ועורכי וידאו פרילנסרים חייבים לדווח לכם על שימוש ב-AI. אתם המצהירים, לא הם.
- בדקו נכסים שנוצרו אוטומטית. לפי תנאי השימוש החדשים, האחריות על דיוק, מדיניות ובעלות היא שלכם גם כשגוגל ייצרה את הנכס.
- תעדו. שמרו רישום של אילו נכסים תויגו ומתי. בבירור רגולטורי, תיעוד מסודר הוא ההבדל בין תשובה לבין בעיה.
שלוש טעויות שכדאי להימנע מהן
להניח שכלי גוגל מכסים הכול. התיוג האוטומטי חל על נכסים שנוצרו בכלי ה-AI של גוגל. הקריאייטיב שהמעצב שלכם הכין ב-Firefly ואז העלה ידנית אינו מכוסה.
לחשוב שתיוג שווה ציות. גוגל מציינת במפורש שהשימוש בהגדרות התיוג אינו מבטיח עמידה ברגולציה ספציפית. התווית היא כלי, לא חוות דעת משפטית. בחשיפה משמעותית לשווקים מוסדרים, כדאי ליווי משפטי.
לתייג הכול ליתר ביטחון. סימון גורף של נכסים שלא נגעו ב-AI מציג לצרכן מידע לא מדויק ופוגע באמון, בלי להוסיף שום הגנה. תייגו את מה שרלוונטי בלבד.
שאלות נפוצות
האם חובת התיוג חלה על מפרסם ישראלי שמפרסם רק בישראל?
תווית גלויה על גבי המודעה נדרשת ברשויות שחוקקו חובה כזו: האיחוד האירופי, הודו ומדינת ניו יורק. ישראל אינה ברשימה, ולכן אין חובה חוקית מקומית. עם זאת, פאנל "How this ad was made" זמין לגולשים בכל מקום, כך שהמידע על שימוש ב-AI חשוף גם בקמפיין ישראלי.
השתמשתי ב-Midjourney כדי לייצר תמונת מודעה. אני חייב להצהיר?
כן. תיוג אוטומטי חל רק על נכסים שנוצרו בכלי ה-AI של גוגל. שימוש בכלי צד-שלישי מחייב אתכם לסמן זאת ידנית בהגדרת ה-AI label.
ומה לגבי צילום אמיתי שרק שיפרתי ב-AI?
גם זה נכנס. המדיניות מתייחסת לקריאייטיב שנוצר או נערך באמצעות AI. הסרת אובייקט, הרחבת רקע או שינוי משמעותי בעזרת כלי גנרטיבי הם עריכה לצורך העניין.
האם התווית תפגע בביצועים של המודעה?
גוגל לא פרסמה נתוני ביצועים בהקשר הזה, ולכן כל טענה מספרית בנושא היא ספקולציה. מה שכן ידוע: התוויות הותרו במפורש כחריג לאיסור על שכבות טקסט וסימני מים, כלומר הן לא יגררו דחיית מודעה בגין האיסורים האלה. אם מודעה שלכם נדחתה מסיבה אחרת, ראו את המדריך שלנו על אישור מודעות ומדיניות בגוגל אדס.
איפה בדיוק מוצאים את ההגדרה?
ההגדרה מושקת בהדרגה לאורך יולי 2026 ב-Google Ads, ב-Display & Video 360, ב-Campaign Manager 360, ב-Merchant Center וב-Ads Editor. אם אינה מופיעה עדיין בחשבון, ההשקה כנראה טרם הגיעה אליו.
מה הקשר בין זה לבין עדכון תנאי השימוש של 1 ביולי?
הם שני צדדים של אותו מטבע. תנאי השימוש המעודכנים מרחיבים את הרשאת גוגל לייצר נכסים אוטומטית עבורכם, ובמקביל מטילים עליכם חובה מתמשכת לבדוק כל נכס כזה מבחינת דיוק, מדיניות ובעלות. חובת התיוג מוסיפה לכך שכבת שקיפות כלפי הצרכן.
האם מפרסמי בחירות כפופים לאותו מנגנון?
לא בדיוק. למפרסמי בחירות קיים מסלול נפרד ומחמיר יותר, שבו ההצהרה על תוכן סינתטי או ערוך מתבצעת דרך תיבת סימון ייעודית בהגדרות הקמפיין.
שורה תחתונה
העדכון הזה אינו שינוי ביצועים ולכן קל להתעלם ממנו, אבל הוא משנה את חלוקת האחריות. גוגל הרחיבה את ההרשאה שלה לייצר עבורכם, הוסיפה שקיפות כלפי הצרכן, והשאירה את האחריות על נכונות התוכן אצל המפרסם. מי שמריץ קריאייטיב AI בהיקף, ובמיוחד לשווקי חו"ל, צריך תהליך עבודה מסודר ולא תיקון בדיעבד.
אנחנו ב-SFB מלווים מפרסמים ישראליים בשווקים מוסדרים ומטמיעים את התהליכים האלה כחלק מניהול הקמפיינים השוטף. רוצים שנעבור על הקריאייטיב והחשבון שלכם ונבנה נוהל תיוג מסודר? דברו איתנו.
