טבלת פיצויי פיטורין לפי שכר וותק
הטבלה מחושבת במנוע החישוב של המחשבון עצמו, לפי הכלל של שכר חודש אחד לכל שנת עבודה. הסכומים הם הזכאות ברוטו לפני מס ולפני התחשבנות מול הקרן.
| שכר אחרון | 3 שנים | 5 שנים | 10 שנים | 20 שנים |
|---|
| ₪6,000 | ₪18,000 | ₪30,000 | ₪60,000 | ₪120,000 |
| ₪8,000 | ₪24,000 | ₪40,000 | ₪80,000 | ₪160,000 |
| ₪10,000 | ₪30,000 | ₪50,000 | ₪100,000 | ₪200,000 |
| ₪12,000 | ₪36,000 | ₪60,000 | ₪120,000 | ₪240,000 |
| ₪15,000 | ₪45,000 | ₪75,000 | ₪150,000 | ₪300,000 |
| ₪20,000 | ₪60,000 | ₪100,000 | ₪200,000 | ₪400,000 |
| ₪25,000 | ₪75,000 | ₪125,000 | ₪250,000 | ₪500,000 |
| ₪30,000 | ₪90,000 | ₪150,000 | ₪300,000 | ₪600,000 |
חלק של שנה מזכה בפיצויים יחסיים
סעיף 12 לחוק קובע במפורש כי "חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים". בשכר של ₪15,000 המשמעות היא ₪3,750 עבור 3 חודשים נוספים, ₪7,500 עבור 6 חודשים ו-₪11,250 עבור 9 חודשים. הזכאות הבסיסית עצמה קמה רק אחרי שנה אחת רצופה, לפי סעיף 1 לחוק.
הפער של 6%: מה המעסיק עדיין חייב ביום הפיטורים
זהו החלק שרוב המחשבונים מפספסים, והוא זה שקובע כמה כסף באמת עובר ידיים. צו ההרחבה לפנסיה חובה מחייב את המעסיק להפריש 6% לרכיב הפיצויים, ולא 8.33%. חישוב פשוט מראה מדוע זה לא מספיק: 6% כפול 12 חודשים שווים 0.72 משכורת לכל שנת עבודה, בעוד שהחוק מזכה במשכורת שלמה.
מכאן נובעת קביעה שקל לזכור: הפרשה של 6% מכסה בדיוק 72% מהזכאות, וההשלמה שהמעסיק חייב היא תמיד בדיוק 28% ממנה - בכל רמת שכר, בכל ותק, ללא יוצא מן הכלל.
| שכר אחרון | ותק | זכאות לפי החוק | נצבר לפי 6% | השלמה נדרשת | נצבר לפי 8.33% |
|---|
| ₪10,000 | 5 שנים | ₪50,000 | ₪36,000 | ₪14,000 | ₪49,980 |
| ₪12,000 | 5 שנים | ₪60,000 | ₪43,200 | ₪16,800 | ₪59,976 |
| ₪15,000 | 5 שנים | ₪75,000 | ₪54,000 | ₪21,000 | ₪74,970 |
| ₪15,000 | 10 שנים | ₪150,000 | ₪108,000 | ₪42,000 | ₪149,940 |
| ₪20,000 | 10 שנים | ₪200,000 | ₪144,000 | ₪56,000 | ₪199,920 |
| ₪25,000 | 15 שנים | ₪375,000 | ₪270,000 | ₪105,000 | ₪374,850 |
שימו לב לעמודה האחרונה: גם הפרשה של 8.33% משאירה פער זעיר, כי 8.33% כפול 12 שווים 99.96% ולא 100%. בשכר של ₪25,000 וותק של 15 שנים מדובר ב-₪150 בלבד, אבל זו הסיבה שחלק מההסכמים נוקבים בשיעור 8.3333%.
שלושת המצבים של סעיף 14
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע: "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר בצו על ידי שר העבודה". בפועל יש שלושה מצבים, והמחשבון מטפל בשלושתם.
| מצב | מה קורה בפיטורים | מה קורה בהתפטרות |
|---|
| סעיף 14 לא חל | זכאות מלאה לפי החוק. הצבירה בקרן נזקפת על חשבון החוב והמעסיק משלים | ככלל אין זכאות, והכסף בקרן חוזר למעסיק |
| סעיף 14 חל על 6% | הכסף בקרן שייך לעובד, והמעסיק משלים 28% מהזכאות | הכסף שנצבר בקרן נשאר אצל העובד, בלי השלמה |
| סעיף 14 חל במלואו (8.33%) | הצבירה בקרן היא הפיצויים. אין השלמה גם אם הצבירה נמוכה מהזכאות | הצבירה נשארת אצל העובד במלואה |
ההשלכה המעשית לעובד: בסעיף 14 מלא, הסכום שתקבלו אינו בהכרח השכר האחרון כפול הוותק. אם השכר עלה משמעותית בשנים האחרונות, הצבירה תהיה נמוכה מהחישוב התיאורטי, והמעסיק לא חייב להשלים. אם התשואות בקרן היו טובות והשכר היה יציב, הצבירה עשויה דווקא לעלות על הזכאות התיאורטית. לכן המחשבון מאפשר להזין את היתרה האמיתית מדוח הקרן במקום להסתמך על הערכה.
מס על פיצויי פיטורין: תקרת הפטור ב-2026
פיצויי פיטורים אינם פטורים ממס באופן אוטומטי. הפטור ניתן עד לסכום הנמוך מבין שתי אפשרויות: השכר האחרון כפול 1.5 כפול שנות העבודה, או תקרת הפטור השנתית כפול שנות העבודה. בשנת 2026 התקרה עומדת על ₪13,750 לכל שנת עבודה, ללא שינוי מאז 2024 (ב-2023 היא עמדה על ₪13,310).
| שכר אחרון | ותק | סך פיצויים | תקרת פטור | פטור ממס | חייב במס | מס משוער 31% |
|---|
| ₪10,000 | 10 שנים | ₪100,000 | ₪137,500 | ₪100,000 | ₪0 | ₪0 |
| ₪15,000 | 10 שנים | ₪150,000 | ₪137,500 | ₪137,500 | ₪12,500 | ₪3,875 |
| ₪20,000 | 10 שנים | ₪200,000 | ₪137,500 | ₪137,500 | ₪62,500 | ₪19,375 |
| ₪25,000 | 10 שנים | ₪250,000 | ₪137,500 | ₪137,500 | ₪112,500 | ₪34,875 |
| ₪30,000 | 10 שנים | ₪300,000 | ₪137,500 | ₪137,500 | ₪162,500 | ₪50,375 |
| ₪20,000 | 20 שנים | ₪400,000 | ₪275,000 | ₪275,000 | ₪125,000 | ₪38,750 |
| ₪30,000 | 20 שנים | ₪600,000 | ₪275,000 | ₪275,000 | ₪325,000 | ₪100,750 |
שתי מסקנות שנובעות ישירות מהמספרים. הראשונה: כל שכר קובע מעל ₪13,750 מייצר חלק חייב במס, ללא קשר לוותק - כי התקרה נקובה לשנה, בדיוק כמו הזכאות. הוותק מגדיל את שני הצדדים באותה מידה. השנייה: כפל ה-1.5 רלוונטי רק מתחת ל-₪9,167, כי רק שם 1.5 כפול השכר קטן מהתקרה. בשכר של ₪8,000 הפטור לשנה הוא ₪12,000 ולא ₪13,750; מעל ₪9,167 התקרה היא שקובעת תמיד.
רצף פיצויים ופריסת מס
מי שהסכום החייב במס שלו גדול לא חייב לשלם את המס מיד. שתי דרכים חוקיות לדחות או להקטין אותו: רצף פיצויים, שבו משאירים את כספי הפיצויים בקופה וממשיכים איתם למעסיק הבא או לקצבה, ופריסת מס, שבה פורסים את ההכנסה החייבת על פני מספר שנות מס כדי לנצל מדרגות מס נמוכות יותר. שתי האפשרויות דורשות טיפול מול פקיד השומה בטופס 161, ורצוי לבחון אותן לפני שמושכים את הכסף - החלטה שנעשית בטעות בשלב המשיכה קשה מאוד לתקן אחר כך.
מה נכנס לשכר הקובע ומה לא
השכר שמזינים למחשבון אינו הברוטו שמופיע בתלוש. תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים תשכ"ד-1964 מונה רשימה סגורה של רכיבים.
| נכנס לשכר הקובע | לא נכנס |
|---|
| שכר יסוד | שעות נוספות |
| תוספת ותק | החזר נסיעות |
| תוספת יוקר המחיה | אחזקת רכב וטלפון |
| תוספת משפחה | בונוסים ומענקים |
| תוספת מחלקתית או מקצועית (כחלק משכר היסוד) | עמלות ותמריצים |
אם השכר משולם ללא פירוט הרכיבים, מביאים בחשבון את שכר העבודה הרגיל ללא תוספות. הפער בין הברוטו בתלוש לשכר הקובע יכול להיות משמעותי מאוד אצל עובדים עם רכב צמוד או עמלות, ולכן הזנה של הברוטו המלא תיתן תוצאה גבוהה מדי.
המקרים שבהם החישוב הרגיל לא תופס
שינוי בהיקף המשרה
תקנה 7 קובעת: "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות". כלומר מפצלים את הוותק לתקופות ומחשבים כל תקופה לפי היקף המשרה שלה. עובד שעבד 6 שנים במשרה מלאה ועוד 4 שנים בחצי משרה אינו זכאי ל-10 משכורות של חצי משרה, אלא ל-6 משכורות מלאות ועוד 4 חצאי משכורת.
הפחתת שכר לפני הפיטורים
תקנה 8 מגנה על העובד: "חלה הפחתה בשכרו של עובד אשר כתוצאה ממנה קטן שכרו האחרון יראו כשכר אחרון לגבי התקופה שלפני ההפחתה את שכרו של העובד ערב ההפחתה". התקופה שלפני ההורדה מחושבת לפי השכר הגבוה.
שכר לפי תפוקה או אחוז מהפדיון
תקנה 9 קובעת שכאשר השכר משולם כולו או חלקו עבור ביצוע עבודה מסוימת או כחלק מהפדיון, "יראו כשכרו האחרון את השכר הממוצע של שנים עשר החדשים שקדמו לפיטורים". זהו המקום היחיד שבו כלל 12 החודשים חל, והוא מיועד לעובדי עמלות ולשכר קבלני - לא לעובדים שעתיים באופן כללי, כפי שנטען לעתים קרובות.
דוגמה מלאה מקצה לקצה
עובד עם שכר קובע של ₪18,000, ותק של 7.5 שנים, סעיף 14 חל על 6%, מדרגת מס שולית 31%:
| שלב | חישוב | תוצאה |
|---|
| זכאות לפי החוק | ₪18,000 × 7.5 | ₪135,000 |
| נצבר בקרן לפי 6% | 6% × ₪18,000 × 90 חודשים | ₪97,200 |
| השלמת פיצויים | ₪135,000 פחות ₪97,200 | ₪37,800 |
| תקרת הפטור | ₪13,750 × 7.5 | ₪103,125 |
| פטור ממס | עד התקרה | ₪103,125 |
| חייב במס | ₪135,000 פחות ₪103,125 | ₪31,875 |
| מס משוער | 31% מהחלק החייב | ₪9,881 |
| נטו ליד | ₪135,000 פחות המס | ₪125,119 |
מתי מקבלים פיצויים גם בהתפטרות
החוק מכיר במצבים שבהם התפטרות נחשבת כפיטורים לעניין פיצויים. בין היתר: הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד להמשיך, מעבר דירה בתנאים שהחוק מגדיר, מצב בריאותי של העובד או של בן משפחה, התפטרות הורה לאחר לידה בתנאים הקבועים בחוק, וגיוס לשירות סדיר או למשטרה. כשסעיף 14 חל, הכסף שנצבר בקרן נשאר אצל העובד בכל מקרה, גם בהתפטרות רגילה - וזו אחת התועלות המרכזיות של ההסדר מבחינת העובד.
מחשבונים נוספים באותו אשכול
פיצויי פיטורין הם רכיב אחד בעלות ההעסקה. הכלים האלה משלימים את התמונה:
לא בטוחים איך לתקצב גיוס או סיום העסקה בתוך תוכנית הצמיחה של העסק? דברו איתנו.
מקורות
הנתונים בעמוד זה נבדקו מול מקורות ראשוניים ב-7 באוגוסט 2026: חוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 (סעיפים 1, 12 ו-14), תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד-1964 (תקנות 1, 7, 8 ו-9), תקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר) התשמ"ג-1983, ומידע על תקרת הפטור ממס לשנת 2026 מאתר כל-זכות. תקרת הפטור מתעדכנת מדי שנה על ידי רשות המסים; אם אתם קוראים את העמוד בשנת מס מאוחרת יותר, ודאו את התקרה העדכנית.
